טכנוקריט (1992) בע"מ נ' דוד ויונתן (1996) בע"מ

החלטה

1. בין הצדדים נחתם הסכם בחודש ספטמבר 09 לפיו נטלה על עצמה הנתבעת לבצע עבור התובעת עבודה של יציקת בטון.

2. תמורת ביצוע העבודה, אשר לטענת ההתובעת בוצעה לשביעות רצונה המלא של הנתבעת היתה זו האחרונה אמורה לשלם את תמורתה בסך של 42,120 ₪ בצירוף מע"מ.

ע"ח התמורה שילמה הנתבעת סך של 20,000 ₪ כולל מע"מ. כמו כן, שילמה הנתבעת שני סכומים בסך של 5,476 ₪ כל אחד בחודשים פברואר ומרץ 2010.

3.הנתבעת נותרה חייבת לתובעת את הסך של 18,565 ₪ כולל מע"מ וזה טרם שולם חרף דרישת התובעת ומכאן התביעה.

4.הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע התביעה.

כטענה מקדמית עתרה הנתבעת לדחיית התביעה על הסף מהנימוק כי זו הוגשה בניגוד לתנאים שנקבעו בסעיף 81א'1(ג) לחוק ההוצאה לפועל, בכך שהתביעה הוגשה בטרם חלפו 30 יום בין מועד שליחת מכתב ההתראה לבין מועד הגשת התביעה.

לגוף התביעה טוענת הנתבעת כי לקוחה של התובעת ביקש להקטין את השטחים בהם תבצע את העבודה ואכן כך נעשה בפועל. על פי מדידה משותפת של הצדדים, נקבע כי השטח לביצוע העבודה הינו 380 מ"ר. כמו כן, הגיעו הצדדים לידי הסכם לפיו מחיר העבודה למ"ר יעמוד על 74 ₪ בגין השטח של 380 מ"ר.

התובעת לא מצאה לנכון להביא בכתב תביעתה את האמור לעיל, שהינו הסכם חדש ומאוחר להסכם עליו מתבססת התביעה.

לביסוס טענה זו, מפנה הנתבעת לחשבונית נספח א' לבקשתה שהוצאה על ידי התובעת בעקבות ההסכם מחודש אוקטובר 2009.

5.ממסמכי כתב התביעה עולה כי מכתב ההתראה בטרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל נשלח לנתבעת ביום 10.3.10 הן בדואר רשום והן באמצעות הפקס.

כתב התביעה הוגש ביום 15.4.10, דהיינו בחלוף מועד 30 הימים כקבוע בחוק ההוצאה לפועל. טענת הנתבעת כי עקב פגרת חג הפסח שהחלה ביום 30.3.10 ולמשך 7 ימים יש בה כדי לעצור את מירוץ המועד להגשת התביעה, אינה יכולה להתקבל. לעניין זה מקובלת עלי עמדת התובעת כי עניין הפגרה רלוונטי אך ורק לגבי מירוץ המועדים להגשת ההתנגדות לביצוע התביעה ואינה מתייחסת למועד שליחת מכתב ההתראה והגשת התביעה.

לפיכך, דין הבקשה לדחייה על הסף להידחות.

6.לאור האמור בבקשה לרשות להגן וחקירת המצהיר מטעם הנתבעת ומשלא קרסה גירסת הגנתה של הנתבעת, הרי שיש מקום להיעתר לבקשה.

בשלב זה, לכאורה עומדת עדיין מחלוקת בין הצדדים באשר לגודל השטח נשוא העבודה שהיה על התובעת לבצע.

אין לומר בשלב זה כי הגנתה של הנתבעת הינה חסרת סיכוי ובוודאי שאין לומר עליה כי הינה הגנת בדים. לפיכך, יש לאפשר לנתבעת את יומה בבית המשפט לשם הוכחת גרסת ההגנה.

7.אשר על כן , הבקשה לרשות להגן מתקבלת.

לאור סכומה, תידון התובענה בסדר דין מהיר.

לפיכך, על הצדדים לנהוג כדלקמן: